לקוחה ותיקה של משרדנו, הגיעה אלינו לייעוץ לאחר שאביה נפטר, ולא הותיר אחריו צוואה.
במהלך השיחה התברר שלאבא היה רכוש רב, ואף מורכב, בארץ ובחו"ל - בתים ודירות, קרקעות חקלאיות, כספות, השקעות, ועוד...
הלקוחה שלנו ואחיה הם היורשים עפ"י דין, ובהעדר צוואה לא היתה ברירה אלא לבקש צו ירושה, על-פיו היורשים הינם שני הילדים, בחלקים שווים ביניהם, דהיינו - כל הרכוש שהותיר האב מתחלק חצי-חצי ביניהם.
למרבה הצער, הלקוחה ואחיה ניסו, אך לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לאופן חלוקת הרכוש. הם כן הסכימו לגבי דבר אחד - שניהם לא רצו להיות שותפים ברכוש! אך הם התקשו למצוא פתרון יצירתי שיספק את שניהם.
על כן, קיימנו סדרה של פגישות, שמטרתן לנהל משא ומתן על אופן חלוקת העיזבון. חלק מהפגישות היו עם שניהם ביחד, וחלק עם כל אחד בנפרד.
האמת, זה הפתיע אותנו, שאדם עם רכוש בהיקף כזה, לא הותיר אחריו צוואה. ולכן, לא ויתרנו, ושאלנו, ועודדנו אותם לחפש ולבדוק - האם, בכל זאת, ישנה צוואה.
במסגרת תחקור של הסיפור המשפחתי, וניתוח המאפיינים של הנפשות הפועלות, היורשים הזכירו, כבדרך אגב, קיומו של פתק, בכתב היד של האבא, שנראה כמו טבלה, שבו הוא חילק, למעשה, את כל פרטי רכושו בין היורשים, היתה זו בעצם - "תכנית חלוקה".
נשאלה השאלה - האם הפתק הזה הוא הוא הצוואה שלו? ואם לא - האם ואיך ניתן להיעזר בו?
הדבר הראשון שבדקנו האם הפתק עומד בתנאים של החוק לגבי צוואה בכתב יד.
על הפתק לא היה תאריך ולא היתה חתימה, ולכן הוא לא עמד בתנאים של החוק לגבי צוואה בכתב יד.
הסברנו ליורשים שככל שהחלוקה שמופיעה בפתק הגיונית, שוויונית במהותה, מאוזנת מבחינה פרקטית, ותואמת את הצרכים והרצונות השונים של כל אחד מהם, ניתן להשתמש בה, כבסיס להסכם חלוקת עיזבון.
וכך היה. הפתק הפך להסכמה הדדית בין היורשים, ועל פיה נערך - הסכם חלוקת עיזבון.
לאורך התהליך, ליווינו את הלקוחה ואחיה באופן צמוד; הקשבנו לצרכים ולרצונות של כל אחד מהם, תוך גישור על הפערים, מציאת פתרונות יצירתיים, השגת הסכמות בנוגע לחלוקת הרכוש, והכל - ברגישות רבה.
התוצאה הסופית היתה פתרון יצירתי שסיפק את שניהם - נחתם הסכם חלוקת עיזבון, שאיפשר חלוקת רכוש יעילה, תוך שמירה על יחסים תקינים.
אז מה זה הסכם חלוקת עיזבון?
הסכם חלוקת עיזבון מאפשר ליורשים, בין עפ"י דין ובין עפ"י צוואה, לחלק ביניהם את הרכוש, עפ"י הבנתם ושיקול דעתם.
בנוסף, ולא פחות חשוב, הורשה של מקרקעין אינה נחשבת עסקה החייבת במס, כך גם העברה של מקרקעין במסגרת הסכם חלוקת עיזבון, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
1. ההסכם נערך רק בין היורשים
2. ההסכם כולל נכסים וכספים של העיזבון בלבד
3. לא התבצעה עדיין חלוקה של העיזבון, או חלק ממנו - לא חולקו כספים, לא בוצעו רישומים, ועוד.
בהקשר זה יש לזכור, שגם במקרה בו יש צוואה, יכולות להיווצר שותפויות ברכוש, וזאת ככל שהצוואה לא מחלקת רכוש ספציפי ליורש ספציפי, דהיינו - שלא עושה חלוקה בעין.
באופן טבעי, ליורשים שונים יש אינטרסים שונים, ולעיתים אף מנוגדים.
עלולות להיווצר מחלוקות, אשר יפריעו להליך מימוש הרכוש, או, גרוע מכך, יצריכו פנייה לבימ"ש.
ולכן, הסכם חלוקת עיזבון רלוונטי גם במקרה כזה.
כתבה זו היא חלק מסדרת כתבות שעוסקת ב- ציר הזמן של חיי המשפחה.
על ציר הזמן של חיי המשפחה, כחלק מן השגרה, אנחנו ממליצות לבצע מהלכים שקשורים לתחזוקה שוטפת, דהיינו - להסדרה בין דורית, שכוללת, בין השאר, ייפוי כוח מתמשך, צוואות, הסכמים משפחתיים, ועוד.
מדובר בתהליכים אשר מצריכים מכל אחד מאיתנו - לעצור. לחשוב. לתכנן.
זה לא פשוט, ולפעמים אפילו מלחיץ, אבל - התוצר הסופי ישרת את המשפחה למשך שנים ארוכות.
לקריאת כתבות נוספות בסדרה:
משרד עורכי דין מליניאק עוסק בייעוץ משפטי - למשפחה, לדורותיה, תוך התאמה לכל שלב משלבי החיים, לרבות טיפול בסכסוכים וייצוג בבתי משפט.
יש לנו ניסיון רב בתכנון העברת עושר בין-דורית, באמצעות הסכמים משפחתיים לסוגיהם, וכמובן באמצעות צוואות והסכמי חלוקת עיזבון.
ומעל לכל יש לנו הבנה עמוקה בסיטואציות משפחתיות מורכבות, אנו פועלות קודם כל מנקודת המבט של טובת המשפחה, לצד התייחסות לפן הכלכלי, ונותנות ללקוחותינו ייעוץ מקצועי, תוך שמירה על סודיות ובזמינות גבוהה.