לאחרונה, יותר ויותר צעירים מחליטים לתרום למטרות ציבוריות, ונשאלת השאלה - מה גורם להם לעשות את זה?
יש, כמובן, חיפוש תמידי למשמעות ולהשפעה, אך יש גם מעבר לכך.
אחד המאפיינים הבולטים של התרומות הנ"ל, הוא המוטיבציה שלהם להשקיע זמן ולחלוק מניסיונם, ולאו דווקא לתרום סכומי כסף גדולים. בנוסף, הם יוצרים חיבורים בין הקשרים העסקיים שלהם לאלה החברתיים, וכך מקדמים פרויקטים של יזמות.
פילנתרופיה = נתינה ללא תמורה, משקפת הלך רוח של נדיבות, ונותנת תחושת סיפוק והנאה.
המניעים לעשייה פילנתרופית הם מגוונים:
החל ממסורת משפחתית, הצורך במעורבות חברתית ותחושת שייכות לקהילה, ועד לאחריות סביבתית והרצון לקדם נושאים חשובים.
בשנים האחרונות, ניתן להבחין בעשייה פילנתרופית שהיא יותר אסטרטגית - שקולה ומחושבת, ממוקדת מטרה, אקטיבית, ואף מושפעת מעולם היזמות.
מוסדות הציבור אשר נהנים מפילנתרופיה הם לרוב ארגונים ללא כוונת רווח, שמטרותיהם רבות ומגוונות: בריאות, חינוך, מחקר מדעי, איכות הסביבה, רווחה, תרבות ואומנות, ועוד.
חלק מרכזי מן ההכנסות שלהם מבוסס על תרומות, והם שמים דגש על גיוס משאבים;
הם זקוקים למקורות מימון, כדי להבטיח את המשך הפעילות שלהם לאורך זמן, וכך גם להשביח את המוניטין שלהם.
תרומות, רבותי, תרומות
לקוח של משרדנו, הגיע אלינו לייעוץ לצורך הכנת צוואה.
במסגרת התהליך, הוא שיתף אותנו במחשבות שמעסיקות אותו - האם כדאי ומהי הדרך הנכונה - לתרום חלק מרכושו לקידום מטרות ציבוריות.
עשינו סיעור מוחות וערכנו ביחד מיפוי של הרכוש שלו, התכניות שלו לעתיד, ותחומי העניין שלו. כך, ניסינו לאתר את המטרות הציבוריות אשר יכולות להתאים לו לצורך תרומה.
השלב הראשון - מטרת העל של התרומה;
הסתבר לנו שהלקוח עבד שנים רבות במוסד אקדמי מכובד ומוכר בישראל, שהיה, למעשה, מרכז חייו המקצועיים והחברתיים. נראה היה, שזהו הכיוון הטבעי לבחור בו - זהו התחום שבו הוא רוצה להיות גם מעורב, וגם בעל השפעה.
השלב השני - מיקוד ואיתור מטרות ספציפיות;
ללקוח שלנו היה חשוב מאד לדעת, כיצד בסופו של יום ישתמשו בכספים שלו, ומהי התועלת אשר תצמח מהם. הואיל ובארגונים גדולים קיים כר נרחב של פעילות; למשל, מוסד אקדמי שעוסק בחינוך ובמחקר, מקדם גם פעילויות חברתיות וקהילתיות - וחשוב לקבל החלטה, מבעוד מועד, ולהגדיר באופן מפורש, כיצד ישתמשו בכספים כך שיהיה קשר ישיר ביניהם לבין מטרת התרומה.
השלב השלישי - אופי התרומה;
הסברנו ללקוח שעומדות בפניו שתי אפשרויות: תרומה בחיים, או תרומה לאחר הפטירה, במסגרת צוואה, שיערוך כבר היום, ואפשר גם, כמובן, לשלב בין האפשרויות הנ"ל.
לכן, המלצנו ללקוח לקבוע פגישה, ביחד איתנו, עם המחלקה הרלוונטית של אותו ארגון, אשר עוסקת בגיוס משאבים ופיתוח קשרי תורמים, כדי שנוכל לקבל החלטות בעניין המטרות הספציפיות, ואופן הבקרה והפיקוח על השימוש שייעשה בפועל בכספי התרומה.
השלב הרביעי - הסדרה משפטית;
בדר"כ, התורם מעוניין לשלוט באופן השימוש שייעשה בכספי התרומה והתועלת שהם יביאו, ואילו המוסד הציבורי מעדיף, באופן טבעי, חופש פעולה ושיקול דעת נרחב.
התפקיד שלנו, כמי שנותן ליווי משפטי, ומנסח את הסכמי התרומה ואת מנגנוני התרומה בצוואות, הינו להגיע ל - "נוסחת קסם" שתשרת את שני הצדדים, ותניב תועלת ונחת גם יחד.
משרד מליניאק מתמחה במתן ייעוץ משפטי לנותני תרומות ולמקבלי תרומות, שמרביתם הינם מוסדות ציבור.
משרדנו בעל ניסיון בניסוח מנגנוני תרומה, בין באמצעות הסכמים, ובין באמצעות נאמנויות בצוואה והקמת הקדשות ציבוריים, לרבות בניהול הליכים משפטיים, אשר כרוכים בכך, שמטרתם לאפשר מיצוי זכויות.
נדרשת מאיתנו ראייה רחבה, אך מדויקת, של מכלול האינטרסים המוסדיים, שמירה על המוניטין המוסדי, והקפדה על שקיפות.
אנו נותנים ללקוחותינו ייעוץ מקצועי, תוך שמירה על סודיות ובזמינות גבוהה.
Comments